<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' חיה</h1>
<h2>דף ז:</h2>
[יומא פ"ג ע"א] מי שנפלה עליו מפולת ספיק הוא שם ספיק אינו שם ספק חי ספק מת ספק נוכרי ספק יש' מפקחין עליו, מאי קאמר הכי קאמ' לא מיבעיא ספק הוא שם ספיק אינו שם דאי איתיה ויש' הוא דמפקחין, ולא מיבעיא ספק חי ספק מת דאי חי יש' הוא מפקחין, אילא אפילו ספק נוכרי ספק יש' מפקחין, מצאוהו [פ"ה, ע"א] חי מיתעסקין בו פשיטא לא צריכה דאפילו לחיי שעה.
מי שנפל[ה] עליו מפולת ספיק הוא שם ספיק אינו שם ספיק חי ספיק מת ס[פיק נכרי] ספיק ישר' מחל' עליו את הש' ואם מת יניחוהו, וכן לעינין דליקא כי האי גונא מכבין בש' ומצילין אתו, והיכא דקא מאטי עליה דליקא מייתינן כיכר או תינוק ומחתינן עילויה ומטלטלינן ליה, ואי לא, מטלט[לינן ליה ממטה] למטה משום בזיון משפחה ומתוך שאדם בהיל על מיתו א[י] לא שרית ליה טילטול דרבנן אתי לידי כיבוי דאוריתא, דהא קימ[א] לן דר' יהוד' בן לקיש דאמ' מותר לטלטלו, וכן מת המוטל בחמה מניח עליו ככר [או] תינוק ומטלטלו.
